עמותת לשובע

בשנת 1985 הקמנו את עמותת "גגון מעון זמני לכל נזקק", שלימים מוזגה בתוככי עמותת "לשובע", שהקמנו ב-1990. פעילות עמותת לשובע כוללת כיום 40 מוסדות ופרויקטים, בכל רחבי הארץ, המספקים שרותים בסיסים וחיוניים לנמנים על המאיון או האלפיון התחתון בחברה. והכל ברוח ובהשראת דברי הנביא ישעיהו:

"הלא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית , כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם" ( נח'7)

רבים שואלים מדוע וכיצד החלה התנדבותנו בתחום הרווחה, ובוודאי מצפים לתשובה שתכלול אחד
מאלה – רקע אישי, אירוע מרגש או תפיסת עולם מגובשת. גם אנו שאלנו את עצמנו, והתשובה היחידה שנתנו הייתה – הגורל הטוב, שבמסגרתו, כעורכי -דין, וכרבים מחברינו, פנינו לאגף הרווחה בעיריית ת"א והצענו לטפל ללא תמורה בכמה תביעות ועניינים משפטיים של נזקקים. העירייה הפנתה למשרדנו שני תיקים של נשים דרות רחוב, וכך נחשפנו לעולם שכולו רע. ההמשך מתבקש מאליו. מי שעוסק במצוקות כה קשות לא יכול שלא להזדהות ולפעול למענם עוד ועוד, להיסחף מרצון, ואפילו להתמכר. כך נדרנו את שליחותנו, ובמקביל להמשך פעולתנו כעורכי דין עצמאיים במשרדנו, התחלנו, בהתנדבות מלאה כמובן, את דרכנו בתחום הרווחה, שחיש מהר הייתה לדרך חיינו.


ראינו את מצוקת דרי הרחוב- ההומלסים, והחלטנו להקים עבורם מעון. ב-1985 הקמנו את עמותת
גגון מעון זמני לכל נזקק, ובסכום צנוע ביותר שגייסנו מחברים, לקוחות ומעצמנו, הקמנו בתחילת 1986, את מעון "גגון" בכרם התימנים ליד שוק הכרמל, שהיה מעון דרי הרחוב הראשון בישראל. בהמשך הקמנו, 14 בתי מחסה ומעונות גגון לדרי הרחוב, בהם לנים בכל לילה כ-130 הומלסים, לינה שמהווה את הצעד הראשון והמכריע בהליך השיקום. בסתיו 2021 יחנך את הגגון החדש, בית מחסה תיקני מרווח ומכבד ל-75 דרי רחוב מכורים, שנבנה על ידי העירייה ויופעל על ידי עמותת לשובע.



כך זה התחיל, וההמשך מהיר ומתבקש. דיירי המעון זקוקים גם למזון, ובשנת 1990 הקמנו את
מסעדת לשובע בת"א, שהייתה בית התמחוי הראשון במגזר החילוני. הציבור נתן את אמונו, וזרם התרומות אפשר להקים ולהפעיל מסעדות גם בעכו ובכרמיאל.

קהל הנזקקים הסועדים במסעדות לשובע מגוון – קשישים וצעירים, מובטלים ומוגבלים, דרי רחוב ואמהות יחידניות, לכולם מכנה משותף – עוני מרוד ומשפיל, וכמובן חוסר ביטחון תזונתי. בהקשר זה, נציין שלהכרתנו כי רבה אין בישראל תופעת רעב, אך קיימת, בהיקף נרחב חמור ומחמיר, תופעת חוסר ביטחון תזונתי ותת תזונה, שפגיעתה קשה במיוחד אצל ילדים ובני נוער השרויים
בסיכון ובמצוקה.



הרצון לתת לילדים ובני הנוער הסועדים עמנו ארוחה מתאימה יותר לטעמם ולגילם, הצדיק להגיש את ארוחתם באגף נפרד, ובהמשך התפתחה והתגבשה הנוסחה המנצחת – לשלב את היותם עמנו במסעדת לשובע לאחר שעות הלימודים, עם חינוך משלים לצורך צמצום פערים, מניעת נשירתם מבית הספר וקידומם, והכל במטרה להבטיח את השתלבותם בבגרותם במרכז החברה ולא בשוליה המסוכנים.

בתחילה, הבאנו מחשב, שהיה אז נדיר יותר, ומדריך שיסייע בהכנת שעורי בית לילדים ובני הנוער
הסועדים עמנו. בשנת 1998 הקמנו את בית הנוער הראשון ברשת "קדימה", הכוללת כיום 22 בתי נוער, בכל רחבי הארץ.



הנה אפוא הגורל הטוב, שחשף אותנו ב-1985 לגורל הרע של דרי הרחוב בת"א, הביא אותנו להקמת מעל ל- 40 מוסדות רווחה וחינוך המפורטים לעיל. מאז 1985, אנו מנצלים עוד ועוד את הזכות שניתנה לנו לשמש כשליחים של אלפי תורמים נדיבים ולפעול עם ובאמצעות אלפי מתנדבים, לסייע בהבטחת הצרכים הבסיסיים ביותר לנמנים על האלפיון התחתון בחברה.

עמותת לשובע הנה כתזמורת רבת מנגינות, נגנים וכלי נגינה, ואנו גאים על הזכות להקימה ולנצח עליה. אנו מודים על האמון המתמיד של אלפי תורמים, המגיעים אלינו בשיטת חבר מביא חבר ותרומותיהם, כ- 17 מיליון ₪ בשנת 2020, המתקבלות ללא כל פרסומים פומביים, אירועי התרמה, יחצ"נות, מתרימים ותשלומי עמלה, מאפשרות מאז 1986, פעולה רצופה של כל מוסדות העמותה. יצויין שכך גם בימי הקורונה, זרם התרומות גבר, והיה ביכולתנו להגביר את היקף הפעילות בהתאם לצרכים.



אנו גאים עד מאד ב – 80 מתנדבי שנת שרות (ש.ש) ו-45 בנות שרות לאומי המשמשים מדי שנה כמדריכים בבתי הנוער קדימה, במאות מתנדבים קבועים ומתמידים ואלפי מתנדבים אחרים אשר בחרו בעמותת לשובע כמסגרת לשליחותם החברתית.

אנו גאים עד מאד במעל ל- 100 העובדים בעמותה, רבים מהם במשרה חלקית, אשר מהווים את הבסיס האיתן בכל המוסדות, באופן מיוחד אנו גאים ב-12 עובדים קבועים שהיו בעברם דרי רחוב
והשתקמו במוסדותינו.



ב-1985 הגענו לתחום הרווחה מעולם המשפט, ועולם הרווחה הוציא אותנו מעולם המשפט. בשלהי
2013 סגרנו את משרדנו לעריכת דין והחלטנו לעסוק אך ורק בתחום הרווחה. מאז אנו מקדישים את מלא זמננו ומרצנו, בהתנדבות מלאה כמובן, לניהול עמותת לשובע.

במקביל לסגירת משרדנו לעריכת דין, רכשנו בית בחצור הגלילית ואנו מחלקים ימינו בין רמת השרון וחצור הגלילית. כמובן, אי אפשר לסיים את סיפור חיינו ללא אזכור 3 ילדינו ו-8 נכדינו.